יום שלישי, 14 ביוני 2016


תעודת זהות
שם המרגל : יעקובה כהן 
שנת הלידה:1924 
מקום הולדתו: ירושלים  
שנת פטירה:2003    
היכן ריגל יעקובה פעל בזהויות שונות בסוריה, ירדן, איראן, עיראק, מצרים ובשטחים.
יעקובה ביצע הרבה מאוד "משימות ריגול" בשטחי האויב. אשתו וילדיו לא ידעו שהיה מרגל ומה היו משימותיו עד למותו, הם ידעו רק שהוא עובד למען בטחון המדינה.
רקע כללי:
הוא נולד בירושלים בשם יעקב כהן למשפחה ברוכת ילדים (היו לו 13 אחים ואחיות) ממוצא פרסי בשכונת נחלת ציון ומגיל צעיר היה בשכנות עם ערבים משכונת שייח' באדר ולמד את שפתם ומנהגיהם.
נשא עמו את כינוי החיבה שלו מאז ימי הפלמ"ח. לאחר שלקיבוץ הגיע עוד חבר ושמו יעקב כהן, אימץ יעקובה את כינוי החיבה שלו רשמית, באמצעות משרד הפנים. כך התאפשר לתורני המכבסה והדואר להבחין בין השניים.
בשנת 1942 בהיותו בן שבע עשרה גויס לפלמ"ח ותוך זמן קצר צורף למחלקה הערבית. בשנת 1943 התקבל כחבר בקיבוץ אלונים. הוא השתתף בפיצוץ גשר דמיה בליל הגשרים והרג ערבי שהתקיף אותו בשברייה.]
הוא נשלח בתחפושת של סבל חורני לעבוד עם הסבלים הערביים בנמל חיפה. במהלך עבודתו נודע לו כי במוסך בעיר התחתית הערבים מכינים מכונית תופת במסווה של אמבולנס כדי להחדירה לשכונות היהודיות. אנשי "היחידה המיוחדת בחיפה דני אגמון ויוחאי בן נון הכינו מכונית תופת אותה הצליח יעקובה להחדיר בקור רוח למוסך, להצמידה לאמבולנס, להפעיל את חומר הנפץ ולהמלט במכונית מילוט. הפיצוץ האדיר גרם להרוגים ופצועים רבים.
לפני הפלישה הסורית במלחמת העצמאות נשלח יעקובה על ידי יגאל אלון לקוניטרה ודמשק והביא משם ידיעות חשובות על הצבא הסורי המתכונן לפלישה.
לקראת סוף המלחמה הונחת בחוף לבנון ביחד עם אמצעי לחימה והקים שם שם תא ריגול. מפעולותיו יש לציין הכנת התוכנית להתנקש בחייו של ראש ממשלת לבנון ריאד א-סולח שהיה קיצוני ביותר ביחסו למדינת ישראל, כן השתתף בפעולה לפיצוץ ספינת הטיולים של היטלר, "איגריס" בנמל ביירות.
במסווה של נהג מונית פליט פלסטיני נשלח יעקובה לדמשק להקים שם מחדש את תחנת הקשר שננטשה. במהלך שהותו בדמשק פעל להבריח יהודים בחשאי מסוריה. רוב פעולותיו עדיין חסויות אך מאיר עמית אמר עליו כי: "אפשר לאמר מבלי להפריז כי עלייתם של יהודי סוריה בשנות החמישים התגשמה לא מעט בזכות יעקובה""
ב-1959, לאחר שהמצרים עצרו בתעלת סואץ את אוניית המשא אינגה טופט הוחלט להטביע ספינה בתעלה. לשם כך נשלח יעקובה למצרים. לפני כן עבר בבית החולים תל השומר ניתוח פלסטי בפנים.
ב-1965 נשלח לאיראן עם משפחתו, הוא פעל בשיתוף עם האיראנים במסווה של קצין צבא איראן והפעיל סוכנים בעיראק. בשנת 1967 חזרה המשפחה לישראל בעקבות נפילת אחיו וגיסו במלחמת ששת הימים. ב-1968 עבר לשב"כ והיה ראש יחידת החוקרים בשומרון.

יעקובה שלט בשפות עברית, ערבית, ספרדית ופרסית ושליטה חלקית באנגלית ואיטלקית
ספר המספר את סיפור חייו של יעקובה כהן:

רב המרגלים:

יעקובה, יליד ירושלים, בן למשפחה שמוצאה מפרס, נשא עמו את כינוי החיבה שלו מאז ימי הפלמ"ח. לאחר שלקיבוץ הגיע עוד חבר ושמו יעקב כהן, אימץ יעקובה את כינוי החיבה שלו רשמית, באמצעות משרד הפנים. כך התאפשר לתורני המכבסה והדואר להבחין בין השניים. יעקובה הצהיר, לא פעם, שיחיה עד גיל 160. ההצהרות הללו התבססו על ראייה אופטימית של החיים, על הניסיונות להסיג קדימה עוד ועוד את גבול הבלתי אפשרי, על הומור בריא ועל אהבת האדם והארץ, כמו גם על מסירות לחברה שבה חי ופעל ועל הערצה מצד בני משפחתו, רעייתו מירה שני בניו, רותם ורז, ובתו נוגה. ביום שביקרתי אותו ב"בית האדום" שבנה למשפחתו בקיבוץ, צחק ואמר, שרק אתמול טיפס כטרזן על עץ גבוה, וכי אין הוא חש כלל את פגעי הגיל.

אלא שיעקובה נפטר באלונים בגיל 79, באוקטובר 2003, לאחר שעורק התפוצץ בלבו. הוא מת בסערה, בבת אחת. כמו בחייו כך במותו היה טוטלי, בלתי מתפשר. לו נשאל, היה אומר בוודאי כי עדיף להישרף ברגע, כגפרור, מלחיות חיים של גחלת לוחשת. הוא מיצה את החיים עד תום. בערב יום מותו אמור היה להשתתף בפסטיבל מספרי הסיפורים בגבעתיים. הוא לא זכה לכך. כך גם הקהל שבא לשמוע אותו מצנזר על הבמה בלשונו המפולפלת את אשר כבר פורסם מזמן בעיתונים


יעקובה נולד בירושלים ביום כ"ב סיוון תרפ"ד, 24 יוני 1924, להוריו בכורה ז"ל ומשה ז"ל, אח לרפאל ז"ל, אהרון ז"ל, שרה, שלמה (סולימאן) ז"ל, מלכה, בת-שבע, רמי, שושנה, אלחנן ז"ל, אביעזר, פנינה ורחל
גדל והתחנך בירושלים, למד בבתי הספר היסודיים "תלמוד תורה אור החיים", "תלמוד תורה- מזרחי" , "יד לבנים" וכן שיעורי ערב במסגרת תנועת הנוער "הנוער העובד והלומד". 
יעקובה עזב את ביתו בגיל 15 וחצי ויצא להכשרה במסגרת "הנוער העובד והלומד" בקיבוץ גבעת השלושה. מקיבוץ זה נשלח לקיבוץ כנרת ובגיל 17 גוייס לפלמ"ח ונמנה עם מייסדי המחלקה הערבית
בשנת 1943 התקבל כחבר בקיבוץ אלונים
יעקובה, שהשפה הערבית הייתה שגורה בפיו מאז ילדותו, על רקע משחקיו עם ילדי השכונה הערביים, היה שותף לפעילויות מודיעיניות בארץ ובארצות שכנות
עם הכרזת המדינה והקמת צה"ל, הועברה המחלקה אליה השתייך לחמ"ן ויעקובה יצא לפעילויות מודיעין בדמשק. שהה כשנה וחצי בארצות שכנות והקים שם בסיסים לפעולות המחלקה הערבית
בראשית שנות החמישים נשא לאישה את מירה והקים משפחה באלונים. נשלח ללמוד בסמינר "אורנים" והיה מחנך בקיבוץ
בשנת 1965 התגייס שוב למוסד ועבד מרבית הזמן מעבר לגבולות המדינה
בשנת 1967, שב משליחות בחו"ל בעקבות נפילת אחיו וגיסו במלחמת ששת הימים
חצי שנה מאוחר יותר הצטרף יעקובה לשירות הביטחון והיה ראש יחידת החוקרים בשומרון
בשנת 1974, לאחר שסיים קורס קב"טים, יצא לשליחות למילנו עם משפחתו
בשנת 1977 סיים שירותו בקהילת המודיעין ושב ל"אלונים". נבחר להיות מזכיר הקיבוץ לקדנציה של שלוש שנים ולאחר מכן עבד בנוי
בשנת 1983 נבחר להיות אחד ממדליקי המשואות בפתיחת חגיגות יום העצמאות, של מי שייצגו את גבורת ישראל
בשנת 2002 שב לעבוד בשירות. שלט בשפות עברית, ערבית, ספרדית ופרסית וכן, חלקית, באנגלית ובאיטלקית
רבות מעלילותיו של יעקובה תישארנה עלומות עוד ימים רבים.

יעקובה נפטר ביום י"ז תשרי תשס"ד, 13 אוקטובר 2003
בן 79 היה במותו.

הניח אישה, בת- נגה, שני בנים- רז ורותם ובן מאומץ- ברוך, תשעה נכדים שני אחים ושש אחיות
תעודת זהות:
שם: יעקובה כהן
תאריך לידה: 24 ביוני 1924
תאריך פטירה: 13 באוקטובר 2003
שם הוריו: משה ובכורה
מספר אחים במשפחה: 13
שמות האחים: רפאל, אהרון, שרה, שלמה, מלכה, בת-שבע, רמי, שושנה, אלחנן, אביעזר, פנינה ורחל
מקום גדילתו: ירושלים שכונת נחלת ציון
ארגון שפעל בו: הפלמ"ח
מקומות ריגולו: סוריה, ירדן, עיראק, מצרים, אירן ובשטחים

שפות שידע: עברית, פרסית, ספרדית, ערבית, שליטה חלקית באנגלית ואיטלקית

יום רביעי, 1 ביוני 2016



בנות כיתה ה-2 היקרות!
כהמשך לעבודת החקר שהתחלתן, עליכן להכניס לבלוג קטעי מידע, תמונות או סרטונים שאספתן במלך עבודתכן על המרגל הישראלי: יעקובה כהן.
אביה